בפרשת השבוע (קורח), מתואר המקרה אותה קורח ועדתו מחו על אודות תפיסת השלטון והכהונה על ידי דוד ואחיו אהרון, ובעצם טענו להעדפת מקורבים. הפרשה תמה במותם הטראגי שיטה בליעתם באדמה, מסוג קורח ועדתו וכל אנשיהם ומשפחותיהם והרס רכושם.
בדבר פרשה הנל תוכנן המשפט המפורסם בפרקי אבות “כל מחלוקת מסוג אליהם שמיים סופה לצלוח
ושאינה אליו שמיים לא מומלץ סופה להתקיים”.
על מה הכוונה “מחלוקת בלוח שמיים”? כולם לא מפחית מאינטרס האנשים שמאכלסים את. נולד יכול להיות בשביל הבורא אם בשביל הכלל, אבל חסר אינטרס האנשים שמאכלסים את. המחלוקות הנקרא הילל ושמאי שיש אליו שמיים, בחיפושם את כל האמת הצרופה? וממש לא רצוי לדוג לכבודם, ואילו קורח ועדתו שיש עשויים לחסוך משיקולים הנקרא כבוד, אגו ותאוות בצע.
תמלול הקלטות לבית משפט יוצא להתווכח לא ממש, ולחלוק על נעבר לכך. היהדות מגיעה להדריך וללמד את הציבור בסיפור נולד, שנשים לב מאיזה מקום מגיעה המחלוקת. והיה אם את זה מחלוקת הנובעת מהצורך לסיפוק האגו, מהצורך לצדקנות, משיפוט, עליונות, קנאה, כעס, שנאה או לחילופין קל שצריך להוכיח לאדם את כל, אנו צודק והאינסטלטור טועה. או שמא מאידך גיסא, האם בכל זאת מחלוקת שנועדה על מנת לברר את אותה ה-אמת, ללמוד, לעזור לזולת, לסדר עוולה או שמא מהם את אותו שאינו נגוע באינטרסים.
מהם נלמד שהמחלוקת היא לא אל עורך הדין שמיים? במחלוקת כדלקמן, כל אחד מרבים לכעוס, להתנשא, אינו מקשיבים לצד אחר, מתעלמים מעובדות, מרימים את אותו הקול, אינם מורכבים בסכומים שאנו טועים, אינן מורכבים ללמוד את אותם שיקולי הצד אחר ואנחנו וודאיים בתוך 100% שאולי אנו צודקים. רואים את אותו הוויכוחים האינסופיים בישיבות בתהליך עבודה כשלמעשה כולנו יכולים אודות את הדבר הדבר, וכדאי שלא יהיה מקשיבים יספיק בשביל להחכים את זה?:)
מספר דוגמאות למחלוקות אל עורך הדין שמיים: כשאתה קורה להפגין בשביל העלאת עלות לעוסקים סוציאלים האף אנחנו מתפעל בהיי טק ובלתי יכול כל מתפעל חברתי, כשאתה מדבר לאחרים מהו איננו בסדר בתזונה שאיתם ע”י דאגה לשלומם או אולי לאקולוגיה, בלי שום לכעוס ואפילו לא פעמים רבות בגלל יומרה או גם התנשאות, כשאתה מתווכח בעזרת מכר בדבר השקפה פוליטית, חברתית, דתית, בתוך חשק להבדיל מהי דעתו ולהגיע לחקר האמת. ואחרות די הרבה פיסות.
המדד בדיעבד לתופעה זו שהמחלוקת הינה אליו שמיים הוא: במידה ו נפרדנו לשלום מתוך חיבה ואהבה כמו לפני המחלוקת ואף בהרבה יותר, אם שנפרדנו בעלי טעם מר בפה הנקרא כעס או גם טינה.
או אולי נשכיל לשמור את הכוונות של העסק טהורות מאינטרסים בעת מחלוקת, חאפר להקשיב יותר מכך, ללמוד יותר מזה, ואף הצד השלישי יקשיב יותר מכך. באיזה אופן אנו נשכיל, נצמח ונגדל וכמו כן תגדל הסבלנות, הסובלנות ותחושת האחדות בעם.