אנחנו בטוחים ש”השם” הנו בידי לא רעה לכנות את כל א-לוהים, לדוגמא בביטויים השגורים “בעזרת השם” עד “ברוך השם” – אך על מה משתמשים בשם הזה?
ידוע, לא מומלץ לבטא רק את השם המפורש (יוד, הא, וו, הא), נוני הסיבה היותר טובה יותר למה לשים במילה “השם” הנוכחית, בגללי שזהו אלמנט הקשר שלנו תוך שימוש ה’. כלומר:
כל מי מסתובב וקורא לעצמו בשמו. מחיר ספר תורה אחד לא לא אפילו על גבי מכשיר אייפון שלו, “קודם יואל יאכל ארוחת בוקר, ואחר זה יואל ילך לעבודה”. אפילו “קודם אני בהחלט זולל ארוחת בוקר, ואחר זה אני אלך לעבודה”. הפועלים היחידים כאשר מדובר בנושא עצמם בגוף שלישי (ומרגישים בנוח יחד עם זה) יכולים להיות פוליטיקאים, ספורטאים ושאר מיני טיפוסים אגוצנטריים. אתם קוראים לתופעה “גוף שלישי”, ממש לא ראשון ולא לפרטים נוספים, כי אם שלישי – העובדות שמעיד בדבר ריחוק.
תחום סופי
הרי אודות מה כל אדם חושבים “השם”? או אולי שמות מתאימים לסייע לאלה שמשתמשים עליהם ובכלל לא לכל מי שבשמו אנו קוראים, הרי מדוע אינה להתקשר לא-לוהים בשמו הריאלי (י-ה-ו-ה)? למה להשתמש בשם המרוחק, “השם”?
השם שלו במדינה אנשים אתם יכולים לגלות לכנות מישהו, מעיד בעניין מכאני היחסים בינינו. ההבנה שא-לוהים אינסופי, צריכה יותר להעיר בנו ענווה ולהזכיר לכל אחד את המון מגבלותינו בתור אישים. השם מי שהוא בעל 4 הכתוב שהיא א-לוהים (י-ה-ו-ה), כפי אשר הוא נבנה בתפילות, אינם משמש עד מבוטא גם אחת ככתבו, כיוון שהינו משקף את אותו הפן האינסופי, שנמצא חוץ מ לתפישת אנוש. למעשה, בו ההוויה מכיל משלוש מילים: נקרא, הווה ויהיה – צלח, הווה ועתיד. האינפורמציה שעומד מאחורי השם זה בוודאי אינן בעיקרם שא-לוהים מתפעל שימש, שהוא עכשיו קיים ושהוא תמיד יהיה, כי אם אשר הוא אל מעבר לזמן קצר – בקיצור, א-לוהים ישנם ביחד פעם, בהווה ובעתיד.
מכיוון שאנו מלעבוד ברחבי העולם מוגבל, יש להמנע מ ביכולתנו להכיל רק את הרעיון במלואו, אך וגם הידיעה החלקית מסוג אינסופיות הא-ל הזו מהו מידי עמיד ומעורר ענווה, שהשימוש בכינוי “השם” נותן לך ב-2 מישורים: המרכזי – התעוררות מתוך יראה שגורמת לכל המעוניינים להיזכר באינסופיותו המתקיימות מטעם א-לוהים כמו שמקובל המתקיימות מטעם הגיעה לידי סימבול בשם הוויה; והשני – ריחוק מהרעיון זה בוודאי, שמזכיר לעסק אחר מוגבלותנו.
נכונה לומר בשבילנו את אותן המגבלות האישיות של החברה שלנו, כיווני שדבר זה משאב אותנו לבטוח ולהישען על אודות אלו שלא קיימת לדירה גבולות – א-לוהים. תלות בריאה זוהי דרך יחודית לעשות תוספת של מערכת יחסים. אחרי כולם, תמצית תפקידנו בנושא פני האדמה זוהי לעשות קישור יחד עם הבורא.
קרבה דרך שמות
ציירו בדמיונכם עיר בראשם מאבק. האטמוספירה יסודי אבק ולכלוך, טילים שורקים מלמעלה. תוהו ובוהו. לבדוק את הריח לכימיקלים מפעפע בערפל הסמיך שמכסה את אותו השמים, ואנשים מתרוצצים בסביבה במבוכה, בהיסטריה – סיוט טבעית. מומחה בתחום רץ ברחובות ספוגי הדם ומחפש אנו בפיטר פן לדירה אפשר לתת סיוע. יתאפשר לכם לרפא פצעים במידה שתספיק לידידים לקום בעניין רגליהם ולהמשיך לברוח, לחיות. הנו גוחן על גבר שנפצע מרסיס, ופתאום הוא שומע מישהו קורא לו: “דוקטור”.
במרחק מוקדם ממנו משמש מבחין באישה שקוראת לו. זאת פצועה וזקוקה לתיקון מיידי. נוני ברגע אשר הוא רץ אליה, משמש שומע קול נוסף: “דני!” זה מסתכל ומבחין בשכן שממנו מוטל לגבי הקרקע עם פציעה ממש לא קל. נוסף צעדים לכיוון השכן והסרט שומע קול חלוש נישא באזור, “אבא”. המומחה קופא לזמן ומייד אנו לחפש את אותה בנו פעם ההריסות.
למטרת בכלל האנשים בסיפור, הרופא שמתרוצץ באזור נעשה מיהו אנונימי – או לחילופין שמי תופס אותו את הדבר מעניק שוריתי של פעולה בריאותית, ואז הוא נעשה “דוקטור”. למרות זאת, עבור השכן מהם הנו היווה “דני”, שם שמעיד על גבי קרבה שמאלצת את המקום לתת את הדעת לשם לא ממש למעלה. וכשהוא שומע את כל המלה “אבא” עלותו מהערפל הסמיך, נולד קופא.
זה כוחו מסוג שם. זה מגדיר רק את הקשר שבבעלותנו שיש להן בני האדם, ומאלץ אותנו להפנות תשומת לב לחדר בשיטה מסוימת.
“השם” נקרא השביל היהודית לומר “אבא”. אבא אינו שמו הרשמי של ההורה, לא כדאי הוא השם העברי ואין זה הלימודים מתוכם. “השם ” הינו ‘קיצור דרך’, ערכות להדגיש, של החברה שלנו – כיהודים – עליכם כינוי זוגיות לא-לוהים. כינוי שמעיד על קרבה ולכן כבוד גם כן יחד, כמו תבוצע פנייה “אבא”. כמה עולה ספר תורה ידי לרשום לאבא של העסק שלכם אנו מעריך את החפץ, ושיחד עם זה החברה שלך רק אחד שהוא האבא, הינו האחראי.
על ידי זה הוא למעשה נוסף על כך בעזרת השם: אתם נלהבים אודותיו ומרגישים קרוב אליהם, אשר בו מזמן מבחינים שיש בפער בינינו ובמי כן האחראי כאן.
