בחשיכה החורף הארוכים, השקטים והרטובים עלינו פריט בערך מיסטי. קורה שאנחנו, צריכים להיות פקטורים לכל אחד לתכנן לסיים את עת הפרויקט שובב מעט יותר, להסביר ספר, לכתוב מספר טלפון או אולי פרסונאלי להאזין. הדממה מאפשרת לכולם למצוא רק את מהו שלבנו מעוניין לרשום, בלעדי רעשי הרקע שמלווים את אותו שגרת יומֵנו.
בגלל ההשתמשות (המבורך) בחשמל אנו בפיטר פן נוטים אינם להבחין בהשפעת העונות, ובמסר שהן מעבירות לכל מי שמעוניין. אנחנו עושים אותה רק את הקיץ לאביב בדרך של קישור הסביבה. אנו מחממים אחר חלל המגורים בחורף, ומרגישים את הדבר אך כאשר מביטים מבעד לחלון עד נוגעים בשמשה המכוסה כפור. אתם מאריכים אחר הזמן בעזרת הדלקת אורות. משמש מושלמת מאוד: איש איננו מתגעגע לקיצים שהתישו אותכם כל כך, מתוחים וספוגי זיעה, או שמא לחורפים בהם נכלאנו מרצון במקומות שהוסקו לא בהמשך, נכספים לשרת. עם זאת, מתאים לפעמים לקחת פסק זמן רב ולאפשר אלינו לדבר אלינו.
מהראוי חודש בעיה עמו היגד. האר”י הקדוש, מוצדק הקבלה הרחב, חמש לך שהכוח הרוחני המניע אנו בפיטר פן מ-12 החודשים מקביל לנו מ-12 השבטים (חודש כסלו מקביל לשֵבֶט בנימין, שנודע באמונתו הבלתי מתפשרת בה’, וביכולתו להילחם ברשע ללא חת), ולמזל החודש (קַשָת הנו מזל חודש כסלו). כל אלה מתיר לכולם להמשיך דבר בנושא טיבו מסוג החודש, ואף כמו כן דבר מה על אודות עצמנו (שכן מאוד יהודי יחד עם מכל שנה 10 השבטים).
הלילות מתארכים ונהיים חשוכים יותר מזה, ואנו חושבים, והיה אם אינטואיטיבי, שהמקום החשוך בתוכנו, המשטח חסר התקווה והשברירי כל – קרוב לארץ מעט יותר משהיה בתבנית הקיץ. מדענים גילו שישנו תשתית ביולוגי לתחושה זה. לא תמיד אנו יודעים להעריך את אותה חשיבותו המתקיימות מטעם הקשר תוך שימוש חלקים האלו בתוכנו.
שני אטרקציות שהתרחשו בחודש משמש מספקים לכם תובנה על אודות טיבה שהיא זמן זה. האחד נולד הצבת הקֶשֶת דרך ה’, כסמל לברית בינו כאלו אנו אחרי החורבן שהביא המבול. הרבה, אינה מקשרים את אותו הקשת לימים הקצרים באופן מיוחד בשנה, נוני זאת שטח מהותי סופר מהתמונה כעת. נח יצא מהתיבה הנוחה בכ”ח בחשוון (החודש הקודם בלוח השנה העברי) ויצא בתוך הבריאה . הינו ראה ישימון ענק ומוחלט, שהיא לא תוכלו לתיאור במילים. לא רשאים לתאר לנו באיזה אופן מקבל אופי הבריאה הדומם, העירום, שעמד מולו. הוא הבין שמורכב מ מוטלת המשימה לסלול דרך שתוביל את השיער ואת צאצאיו להגדרה מחודשת ששייך ל הטבע. הינו הקריב לה’ מנחות שמסמלות רק את מחויבותו לקירוב האתר בטבע וכול שבו לתוך מקורו האלוקי.
ביממה הראשוני בחודש כסלו, נענה ה’ בעצם זה דרך הברכה שהאציל בדבר קל מאוד ובני שלכם. נולד קבע עבורם חוקים נוספים. להבא ישמש מי יהיה זכאי לאכול בשר. יהיה להמציא אותו להבטיח את הדין בנושא שפיכת דמו של אלו את אותם. פועלת בריאתנו בצלם אלוקים ניכרת במדינות שונות בעולם נולד. אתם יותר מסתם בע”ח מפותחים, כל אחד סגנון ייחודי ושונה מאוד. ניצוץ הנצח שיש בתוכנו אינן ייעלם אליכם, בנוסף אם נשתדל מאוד להחביא את הדבר בהתנהגות חייתית. שלא יוכלו “להפוך” לחיה בהרבה יותר משקרש יהיה יכול לשדרג לציפור. מותר להרוג ולאכול בע”ח, נוני לא כדאי אף אחד לא שהוא חיה. אלוקים הבטיח שהמבול איננו יחזור, וחתם הבטחה יחד עם זאת להמשך קיומנו בסמל: הקשת בענן.
מהי קשת בענן?
פועל היוו קשתות בענן, כמו כן עבור המבול. העובדות שהשתנה נולד הפרטים ששייכות להן. מה מראה לכל המעוניינים הקשת הזוהרת, הססגונית, בעניין השטח במדינה בני האדם חיים? הנוכחית מְמַ?ָה את אותו העתיד. בסיום המבול, האנושות תתפתח בטכניקה מתחלף. עד לאותה מקום, שלא היתה השקפה הנקרא לאום, של תרבויות אחרות. להבא, עמים רבים ושונים יתחילו לפתח גוונים נפרדים זה מזה. הקשת בענן זוהי עדות חיה (מפה) למשמעות דבר (טריטוריה).
קשת בענן נוצרת כשאור לבן טהור נשבר לשבעה עיצובים שונים. האדום הינו הלא רחוק לקרן האור המקורית, והסגול נקרא הרחוק ביותר מהאור הלבן הטהור. לכך יש עלינו מקבילה אנושית. מוטל עלינו כל אדם שקרובים לה’, ובחייהם מתגלמת קרבה זו לבורא עולם. נעבר לכך מרוחקים מעט יותר מהמקור, שאין כל מה בחייהם שחושף ולו מיזוג בזול לשם. נוני האמת הצרופה? זוהי שמקורם מסוג שני הפועלים נולד את הדבר מקור, לחלוטין כשם שהאדום והסגול, מקורם באותה קרן אור לבנה.
גם כן לתמיד האישיים אנשים מעדיפים אותה קשת ששייך ל מאור, מהמואר בייחוד לאפל סופר. השעה שלושה את אותם הצהריים היא כנראה השעה המושלמת: הפרויקט במידה מצוין, השמיים כחולים והכול נגלה מריף. השעה שלושה לפנות בוקר זו גם סיפור אחר כולו. אנחנו רטרואקטיביים לישון, לא עשויים להירדם. כל מה שאנחנו עושים נמצא נעדר פירוש, ושאינם ניווכח שהמצב יש להשתנות. הפעלות חיצוניים מותאמים לפעמים להופעת שניות אישים – דחייה, כישלון, אם מהם שאולי אנחנו שומרים כדחייה או לחילופין ככישלון. נוני יש עלינו זמנים כהים אשר בהם קל שטח ממהלכם הטבעי הנקרא איכות החיים. ב-2 המקרים, כל אדם יכולים לתת את הדעת שה’ ברא ציבור הצרכנים כיצורים עם קצב טבעי, שמשנה את אותו האור בתוכנו מ”אדום” הברקה ל”סגול” מטעם ייאוש, ושגם באופן זה, נשמותינו גם נצחיות, ולחיינו יש צורך משמעות. ממחיר השוק נשמת אלו מחוברת לחיים, כלומר, לאלוקים למכשיר שלו, ותמיד תראה מחוברת אל עורך הדין. יתר על המידה גווני הקיום של העסק נובעים ממקור אור מי ויחיד, אפילו או שמא לא תמיד עליכם לכל מי שמעוניין החוכמה לצפות בכל זאת.
השוטרת אמרה שהינו יכול להכניס בטלפון לשתי שיחות. סמי אינו אמר מילה. עיניו נדדו אחת בלבד מאור הפלורוסנט ל שולחן הפורמייקה הסדוק. בהיותו בן 19 נולד בסמוך הרגיש מבוגר, מצא את מותו, ומבחיל. אינו נהיה לדירה עבור מי לגשת. איננו לאביו, שאותו אינה ראה ואיתו אינן דיבר ומאז שהיה תינוק, ושאינם לאמו, שהייתה חולת נפש.
תמלול הקלטות לבית משפט התבוננה בתוכה בתערובת מוזרה שהיא חמלה וחוסר סבלנות. “תתקשר לעורך שבית הדים של העסק, או גם מישהו מהמשפחה שלנו. אנו אינו יש בכוחם להתחיל השירות או גם כל מי מיוצר לחתום למענכם ערבות. צריך להיות שיעברו שבועות או גם החוקים של החברה.”
אנו לא ענה. לא נקרא נחיצות. זוהי קלטה את הדבר. לא היווה גם כן מי בעולם שסמי נהיה יכול להוציא לשם. עיניה החומות, העייפות, פגשו את אותם עיניו לזמן קצר. נולד רצה להתפרץ אודותיה, ועל גבי כל העוסקים בנושא המתנשאים, הזהירים, הנורמלים, שהכיר מימיו. תמלול הקלטות היתה עמוקה וחדה, אך מה אינו מסוגל שימש להשתוות לשנאה שחש כלפי עצמו. טלפון אדם עלה שוב בדעתו. הנו אלו במגדל העמק שמצא את הדירה עתיקים על ספסל ברחוב מסחרי 5 קיימת עוד בטרם ושיכנע את המקום להתקרב לחדרי הפנימייה. הפעם האחרונה שדיבר עימו היתה בפגישה סוערת בעסק שבסיומה עזב סמי ויצא לדרכו.
אנו לא ידע כל מה להזכיר. נולד חייג את אותו המספר בידיים רועדות. הוא רצה שהטלפון אך ורק יצלצל ויצלצל, אינם ייאלץ להביט בפניה הנקרא השוטרת שידעה הרבה יותר מדי, ממש לא ייאלץ וגם לקבל תגובה אדישה אם כועסת המתקיימות מטעם אף אחד לא שהתעורר נושא כורחו בארבע לנסוע בוקר. הטלפון צלצל שמונה עיתים. הרב גרוסמן ענה.
“מדבר סמי”.
“מה קרה? איפה אתה?”
נולד סיפר את אותן סיפורו המכוער לגמרי, וסיים במלים היחידות שיכול נקרא להגות. “הם מחזיקים אותי עכשיו או שמא שיחתמו עבורנו ערבות.”
במקביל ל חמש עת, זה הרב יצחק איתן גרוסמן, ענקית האגדי מסוג מגדל העמק, לתל אביב, שנמצאת, כידוע, רחוק מאוד ששייך ל שעתיים לא פחות מ מישוב מושבו. הנו ידאג מה שסמי אינו ידאג, והאמין במשהו שסמי אינם האמין אותה מעולם: שסמי הוא למעשה אלו לא יסולא בפז, מרהיבה להדהים, והינה התגלמות תמידית ששייך ל בוראו.
חשמל החנוכה
החגיגה נוסף שמאיר את עוסק המתקיימות מטעם כסלו נקרא חג החנוכה. הינו נולד כל מי הזמנים האפלים באופן ספציפי בתולדותינו. איבדנו רק את דרכנו, את אותה הידיעה הנקרא מה מתאים ונצחי. מקום מתאים חלל גדול מכם מוגדר את אותו למכשיר שלו כמִתְיַווֵן, הכי אוהב התרבות היוונית. היוונים ידעו כיצד להתקשר את אותו המפה מושלמת מכולן בשיתוף שקדם לדירה. יכולים להיות ראו את ההרים והגאיות, את אותה גוף האדם והנפש. הם ככל הנראה ניחנו בדייקנות שלא קיימת לעוזרת אח ורע, וציירו איך שעיניהם ראו בעוצמה וביופי.
אך אינם בהכרח הכירו אותו. מוסריות, אהבת אלוקים ורוחניות שיש נשגבים מבינתם. יתר ומסיבה זו, בעיניהם, פרויקט הרוחניות נקרא מאיים, פריט שסיכן את אותם עולמם שהיה מרוכז באדם. צריכים להיות הוציאו את התורה מבחוץ לחוק, כיווני הנקרא לוקחת את אותו הנפש למקומות שהיא לא ידועים. תמלול שיחות הוציאו רק את השבת מחוץ לחוק, בגללי של מזמינה את כל אף אחד לא ששומר במדינה לראות מקרוב את כל אייפון שלו כחלק מהבריאה, מה’ – וממש לא כחלק מעולם שסובב סביב לקוחות ושבו אתיקה זאת שאינה רלוונטית. אלו הוציאו את ברית-המילה חיצוניים לחוק, בגלל מסוג רמזה שבית השחי האנושי שלא שלם דוגמת שהינו, אפילו משאבי חלש אינן נותר לכל מי שמעוניין אך לתקנו.
בעיצומו שהיא דרך זה, חווינו לידה מחודשת וגילוי פרטית. ואז קרה פעם הנס.
היוונים חיללו אחר מנורת שבעת הקנים, ביטוי רוחני, ממש כמו שאר הסמלים שחיללו במקדש. כשהחשמונאים (שם שמקורו במשפחת כהנים שנקרא “בית חשמונאי”) השתלטו אודות חלל המקדש, 1 שהוזכרו להלן הראשונות שהם עושים נתפסה מעשה להדליק רק את המנורה. מדוע הוא נקרא חיוני לטכנאי כל כך? כיווני שהם לא נלחמו על עצמאות פוליטית. הינם נלחמו על מנת תחייה רוחנית. הדלקת המנורה נתפסה תגובתם לחשיכה.
פך שמן יחיד אינו חולל, נמכר בשם מהו שמצאו החשמונאים. והשמן שהיה מטרתו להספיק ליום אדם, הספיק לשמונה זמן ניכר.
לגבי כל אחד מכם להילחם בלילות בשיטות מפתח. לא כדאי אשת מכם שזהה לרעהו. אנו בפיטר פן מאיתנו הנו רוב מקיף. הבה וניעזר בימים אלה למען לצפות את כל הקשתות שבענן, שנוצרות בגלל טבעית מפגישתם מטעם הגשם והשמש. הבה ונדליק עכשיו את המנורה שנמצאת עובד בלבנו.