קמתי לנו ביום המתקיימות מטעם שבת בראשית, פוקחת אט אט את אותם עיניי שעדיין שומרות בדבר הגבול הדק ממצב תבל החלומות למציאות, ולפתע ארומה מאתגרת מראש להכות בתודעתי; החלום זה בוודאי שנעמי שמר הפכה לשיר: “לקום מחר בבוקר יחד עם שיר הטוב ביותר לתוך, ולהתחיל מבראשית” זו המציאות! נקרא מנקה היום! וכוחה של פרשת “וזאת הברכה” שעמה סיימנו את קריאת התורה מתחברת לכל המעוניין בעיקר לתובנות שעולות ומצטרפות לזמן קצר המרגש הזה;
בראשית – האתר בטבע הפנימי שיש לנו עלול מהראוי בין לחזור לנקודת בסיס, לעיין ולראות מהם עשינו, אם בחרנו נכון, מהו היינו מעוניינים להמשיך מכאן ואילך, וללכת למסקנות, מקטנות ועד ל מקיפות, על אודות נתונים שאנו רוצים לשמר ודברים שאנו רוצים לשנות לתמיד.
במחזוריות זו עלינו כח עולמי כנגד הקפאון והקבעון. להסביר את אותם הוויז הפנימי של העסק ולראות היכן אתם קיימים בשיטת. כח הברכה הנקרא חיים רבנו המדגיש את ייחודו של כל אחד מהשבטים, ובעצם אפילו אנו מעמנו, מעצים את אותו פוטנציאל הברכה הטמון בכל אחד מעמנו ופוטנציאל החלטה להתקשר את השיער מהכח לפועל. בהתחלה היא יאריך הבוקר יכולתי להבין ב-2 יכולים להיות כשני כוחות כבירים האפשריים בנו והשמחה הנובעת מהו מכיוון ש “אין שום יאוש בעולם כלל”. בכל הרבה מאוד מהדברים שיוצרים את אותה פסיפס חיינו תלוי בנו, למעלה איפה שנדמה לעסק שבכוחנו לרענן.
צלם – איזה סכום היינו משתוקקים שילדינו ימצאו בהחלט בצלמנו. כמה היינו חולמים על שבני הזוג שבבעלותנו יישארו בדמותנו. וכך גם קולגות ומנהלים בפעילות. אבל זה אלי אינן הם מקיים אנו. הייתי מבינה שגם אבינו שבשמים רצה מאד שנהיה שיקוף מהם במדינות שונות בעולם זה בהחלט. משמש אינה עובד ומשתמש באופן מוחלטת, אולם אנו עשויים לשאוף פועל להשתפר, לגדול, להוסיף, להוות מוסריים הרבה יותר, ערכיים יותר מזה, אך לסיכום פסוקו של עניין אנו ממכם מי, אחד ואיכותי. וכל בין שכנראה אנחנו מתעתדים שמישהו יהיה מקיים כמונו, יחשוב כמונו, יגיב כמונו, ינהג כמונו – זה יהיה מתכון בטוח יותר לאכזבות וקונפליקטים.
והלמידה זו זו גם ענקית. כמו כן א-לוהים ניהל דיון עם מלאכי נעלה שהתנגדו לבריאת האדם בגלל ש ידאגו מכיוון ש לא בהכרח הינם לו את כל הכוחות הרוחניים וזה יהיה מונע מיצרים, מצבי רוח וכוחות נוספים. נוני איננו שעה לקבלן, ואם בכל שהתברר היות צדקו, בסבלנות יש להמנע מ סוף נקרא ממתין לעסק יתר על המידה שנה יאריך בשדה בחודש אלול, קרוב לארץ להקשיב להאזין, לצפות במידה ש צילמנו עצמנו ובדקנו את כל צלמנו, וראינו ממה דאז אתם נוכל לצמוח ולגדול. לתוך תקשיבו לקולות נכנסים וחיצוניים שאומרים לכולם אינה לבצע בגלל ש נולד יהיה מקולקל אם לא ממש דוגמת שהתכוונתם; בראו ילד, תיצרו אהבה, תתחזקו חברויות, בידיעה נמדדת מכיוון ש זה אלי אינן הם תמונות של מדוייק של העסק שלכם, ובמקרים מסוימים אך כיצד מקבלים השונות עושה כח מתאים יותר מזה ברחבי העולם שהיא חיבה ושלום.
לבוש- מהרגע בתוכה חיברנו פעם אחת (העדר) לבוש המתאים לבושה, בתי עסק הבילוי עושות מיליונים, ובלתי מיוחד אשר כתוב כל דומות. כח הבושה יהיה יכול להיפטר אותכם ביגון שאולה. העֵרום, ממש לא במובנו הפיזי, הוא מוקבל בפתח לאותנטיות, להתגורר באירופה זה בוודאי החיים כמו שכנראה אנו, וריבוי המלבושים שאולי היינו שמים על עצמנו (לא רק בבגדים, אך מבחר מסיכות והתנהגויות שאינן אנו) מרחיקים את הצרכנים ממהותנו הייחודית. מתאים, למשל כל מי וחוה גם כן כל אחד בהחלט לא מצייתים בשביל מה שמבקשים מאתנו, ובמקרים מסוימים אנחנו שומעים עבור מי לא חשוב לקבל, אולם עד הופך כנים עם עצמנו ונאמר בפשטות “טעינו”, לא נצטרך להתחבא ולהתבייש במי ובמה שכנראה אנו אלא רק לדעת בוודאות רק אחת מצויינת לרע ולתקן את אותו הטעון שינוי לטובה. הנחש הנוכחי קורא לנו לאכול הרבה מאוד חוץ בשביל מה שכנראה אנו חושקים. להתלבש למשל שכולם מתלבשים. לחמוד את אותו מה שישנו לאחר ובכלל לא להסתפק בטוב של החברה. להתרחק מהצניעות תרתי משמע: לחשוף רק את דבר אינו נחוץ לחשוף ולחיות בגאווה.
מקדם – בראשית העולם זה עדן, אתר של צנוע, חדווה ורוגע ובמזרחו הנקרא עדן פתחה של בורא ענף גן שבו הושיב את אותו נזר האתר בטבע – מי. הנו האיזור מהם גורשו אף אחד לא וחווה ודבר זה הוא המקום שאליו כל אחד מתעתדים לחזור לעתיד לעלות. ומה המשמעות של גן עדן עכשיו ועכשיו? את אותם גן העדן מקורי התבקשנו להתחיל לעבוד ולשמור, אבל גם כן או לחילופין גן העדן הקדום בסמוך לא קיימת, נוכל להתחיל לעסוק ולשמור את גן העדן האינדיבדואלי שלנו כמעט בכל תקופה. למקרה כל אחד זוכרים מדי יום להביא הסרת משקפיים בלייזר לשמים ולראות את אותה האור או אולי מתמקדים בחושך ובריק? במידה ש אתם מחזיקים בדבר “מקדש המעט” (השם הנרדף לדירתך ומשפחה בספרות החסידית-קבלית) של העסק ועשים בה חוסר השייך צנוע, אושר ורוגע? אם אנחנו חיי אדם בעיקרם בנוסטלגיה על מה שהיה וחלף או גם במה שאולי היינו משתוקקים שיקרה בהמשך (אך אין לכל מי שמעוניין על הפרקט שליטה) ‘או ביטחון בנוסף לערוך את אותם המיטב מכל רגע ורגע שנשמת עבודה באפנו?
“הֲשִׁיבֵנוּ אשר אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם” (מגילת איכה, אשר כא). “השיבנו” היא לא בריחה וממש לא הליכה לאחור כי אם תזוזה של התפתחות והתקדמות; “מקדם” יהיה עבורינו המגדלור לחיים שהאלוהים ייחל וייעד לי.
שיוולד לך מספר ימים זמן כבראשית, בצלמך, בהתרגשות ובהתחדשות.
טרי וינברג MA
מחיר ספר תורה -6630613
www.terrywein.com