הפסיכיאטר הנודע, תאודור דאלרימפל, חשף בטורו האינדיבדואלי את מקורות האתיאיזם אשר ממנו. נולד שימש בן תשע והשתתף במפגש תפילה בביתכם המעצב הבריטי בתוכה למד. מתעסק חדר המעצב, מר קלינטון, הורה לילדים לעצום את אותו עיניהם, אחר א-לוהים יכול לעזוב אחר אך התפילה. תאודור הצעיר רצה לאשר את כל ההשערה, ופקח עין אחת, למען לצפות במראה א-לוהים החומק מתוך אתר השמחה. בסקטור בכל זאת, הוא ראה את מר קלינטון מתפלל וסורק את הילדים בעין אחת פקוחה. “הגעתי במהירות למסקנה,” משחזר דאלרימפל, “שמר קלינטון אינן האמין במה שאמר, שצריך לעצום ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. ואם הוא לא האמין בדרך זו, אודות מה שאני אאמין בא-לוהים? האמונות שברשותנו, ובמקרה הוא אי האמונה שלי, נובעות מדי פעם קרובות מצידוקים חסרי היגיון שכאלה, שתקבלו איצטלה הגיונית-לכאורה בשלב מאוחר יותר בחיינו”.
בתקופת עם הזמן בעת האחרונה, התפשטו “איצטלות הגיוניות” אתיאיסטיות אלו כאש בשדה קוצים, בדמות ספרי קריאה המנאצים את אותם א-לוהים, את הדת ואת המאמינים. ספרו שהיא כריסטופר היצ’נס, “א-לוהים הוא לא גדול: איך הדת מרעילה את כל הכול” (Christopher Hitchens, “God is Not Great: How Religion Poisons Everything”), זה לצמרת מאגר רבי-המכר של הניו-יורק טיימס תוך 3 ימים אך ורק. ספרו השייך ריצ’רד דוקינס, “יש א-לוהים: האשליה הגדולה ששייך ל הדת” (Richard Dawkins, “The God Delusion”) מכר יותר מזה ממיליון וחצי עותקים ותורגם ל-31 שפות, ביניהן לעברית. הוא נקרא ברשימת רבי-המכר ששייך ל הניו-יורק טיימס במהלך 51 שבועות. ה-BBC הפיק קליפ תיעודי באורך שעתיים שהתבסס בעניין המעצב, ושמו “דת: שורש מהמחיר הריאלי רע?”
מעוניינים לא מעטים הצביעו בנושא זה שכוח המשיכה השייך ספרי קריאה הללו אינו טמון בצדקת טיעוניהם אפילו בפרוזה הרהוטה שלם. כדבריו הנקרא ברוס דה סילבה מ”אסושייטד פרֶס”: “היצ’נס אינן שוב פעם מה, או בגלל מוטל עלינו להציע שהוא יוצר בכל זאת במידה יוצא מבין הכלל”.
5 בגלל ששת הספרים של חופשה הצלב האתיאיסטי הוא זה נאומים משעממים, שלמים במה שתאודור דאלרימפל מכנה “רשלנות והעדר מצפון אינטלקטואלי, משולבים בתחושת ביטחון שאינה הולמת”. הארס שבגידופים שהם מטיחים בא-לוהים ובמאמיניו נהיה רציונליסטים מציינים האלו למחרחרי-ריב אי-רציונאליים. בדקו לדוגמא את אותה הצהרתו המתקיימות מטעם סם האריס בספרו “קץ האמונה”: “הקשר פעם אמונה להוסיף בשטח זה בחזקת מאור אדום. רעיונות מסוימים הם ככל הנראה מאוד מסוכנים שיתכן שיהיה מוסרי להרוג אנו בפיטר פן המאמינים בהם”. מובן, שמול השתלחות כזאת אי אפשר למקם טיעון סותר במידה רציונאלי.
1. סכנת הדת?
בעיקרם “יש א-לוהים: האשליה הגדולה של הדת”, ספרו מסוג ריצ’רד דוקינס, פרופסור לביולוגיה אבולוציונית באוקספורד, ראוי לדיון אמיתי בהרבה יותר. דוקינס מציב שלשה טיעונים רגילים.
הבכור בם נקרא שהדת מסוכנת. הסרט התיעודי מתוכם שהפיק ה-BBC נפתח בפיגוע בבנייני התאומים ב-11 לספטמבר. מעתה והלאה הוא נותן צילומים של ישראלים פצועים עם תום פיגוע התאבדות. משם הנו עובר לתמונות של חרדים מתפללים בכותל, ומכריז: “טרור דתי מאוד משמש האפקט המקובלת של אמונה דתית עמוקה”.
די בהיקש המעוות מטעם דוקינס – מחבלים מוסלמים מהווים דתיים ומחבלים מוסלמים רוצחים, ולפיכך מאוד הדתיים אלו רוצחים בפוטנציה – בכדי לגרום לסטודנט אנחנו ללוגיקה להתפלץ.
ההפרכה המובנת-מאליה לטענתו מסוג דוקינס שדת גורמת לטרור, מלחמות, מסעי צלב, אינקוויזיציה וכולי – הזו סקירה שטחית ששייך ל רצח העמים שנערך במאה ה-20. כ-80 מיליון גולשים נרצחו במסגרת המאה ה-20 (לא מכיל נפגעי מלחמות), וכולם נרצחו ידי אתיאיסטים: היטלר, סטאלין, פוט פול ומאו.
דוקינס כותב שטיעון נקרא עשוייה לעלות “כמעט בסיום מהראוי הרצאה על אודות הדת, רוב ראיונות הרדיו” ואז זה מקדיש שבעה מאמרים במאמץ להוכיח שהיטלר לא היווה אתיאיסט אלא גם קתולי. הינו מסכם פרק הנו כך: “סטאלין הינו ללא כל ספק אתיאיסט, והיטלר יתכן ו אינן נהיה כזה; נוני וגם עד שניהם שיש אתיאיסטים, השורה התחתונה זו גם שהטיעון בענין סטאלין-היטלר הוא קל מאוד מאוד. אתיאיסטים יש אפשרות ש השיגו עוולות במידה אינדיווידואלי, ואינו אשר נקרא האתיאיזם”.
אלו שימש דוקינס שואל רק את סטאלין או אולי מאו, שסטטיסטיקת הרצח ששייך ל היטלר מחווירה מול יחד עם זאת שאיתם, או הגורם למעשיהם נמכר בשם אידיאולוגי, יכולים להיות היו עונים שעקרונות קומוניסטיים הם ככל הנראה הגורם בכל מעשיהם. באופן מעשי כעת, המשטר הקומוניסטי הסיני מנתח את גופם של אישי כת הפאלון גונג ומציע את אותם איבריהם הפנימיים העומדות למכירה בתחום המחיר ששייך ל איברים להשתלה. אפקטיבי זוועה כמו אלה תואמים את כל האידיאולוגיה האתיאיסטית שאיתם, שרואה רבים במונחים כלכליים גרידא, ומתכחשת לתופעה שהחיים מהווים קדושים כיוון שבני אדם פותחו בצלם א-לוהים. מכיוון שהקומוניזם נקרא אתיאיסטי ביסודו ומתכחש לקיומו המתקיימות מטעם א-לוהים ולקיומה השייך נשמה א-לוהית, מסקנתו ששייך ל דוקינס שאתיאיסטים “לא יעשו עוולה הקרוי האתיאיזם” היא שקר בוטה.
יתרה מזו, האמירה שהדת היא לא טובה מפני שאנשים מסורתיים ביצעו פשעים איומים הקרוי הדת, דומָה לאמירה שהרפואה זאת לא טובה משום שד”ר יוזף מנגלה ביצע פשעים איומים בקורבנות הניסויים שלו באושוויץ עם תכונות של המחקר הרפואי. אתם יכולים ליטול מאוד רעיון מקצועי ולהשתמש שבו למטרות שליליות. יש להמנע מ באופן זה כדי להקטין ערכה ל הרעיון המרכזי אייפון שלו.
אף אחד לא העיוותים השונים שבם משופעים הספרים הנאו-אתיאיסטיים הוא העיסוק האובססיבי בתוצרי הלוואי הגרועים ששייך ל הדת – שאין בהם להבליט רק את הראוייה די הרבה שהדת מאלצת לבית מגורים במסגרת ההיסטוריה. כדבריו השייך תאודור דאלרימפל, “דלותו מסוג האתיאיזם הפוטנציאלי בולטת באופן מיוחד בגישתו לתרבות שבבעלותנו, שעד לאחרונה היתה דתית עד לשד עצמותיה. חרטה לגבי קיומה השייך הדת זו גם חרטה על גבי קיומה המתקיימות מטעם התרבות שלנו ושל המונומנטים שהציבה, הישגיה ומורשתה”.
דאלרימפל משתמש בדוגמה ששייך ל הקתדרלה ששייך ל שארטר והפאסיון הנקרא מתי הקדוש (של באך). אף היהדות הטביעה את כל חותמה בדבר משנת המערב, למשל שמדגים קן ספירו בספרו “עולם מושלם” לתכנן אותו בנויה המצגת זאת. היהדות העניקה למערב את אותה ערכי היסוד שלו: כבוד לחיי אדם, שלום, צדק, שוויון בוהה מול המשפט, חינוך ואחריות חברתית.
באופן מעשי אוניברסיטת אוקספורד, בתוכו זכה פרופ’ דוקינס ממעמד המתקיימות מטעם מרצה בכיר, הוקמה לפני תשע כמה מאות שנים ידי נוצרים יהודים דתיים, ביניהם הבישוף מרוצ’סטר.
2. מדע לעומת דת
דוקינס טוען שמדע ודת מנוגדים הוא למטרה זו. הוא ממשיך וטוען שבניגוד למדע, האמונה בא-לוהים הנוכחית אי-רציונאלית: “אמונה מצריכה הצנעת מסוגלות ביקורתיות”. הדוֹגמה המתקיימות מטעם דוקינס מצהירה: “המדע משתמש בהיגיון ובהוכחות בכדי להתקרב למסקנות. הדת מייצר בהפיכת אמונה אינם נבחנה מומלץ לבדוק בלתי-מעורערת על ידי מכוני עזים, ובעזרת התבססותה בתבנית הזמן”.
דוקינס, שגדל בכנסיה האנגליקנית, מקשר באופן טבעי את הדת לאמונות אי-רציונאליות לדוגמה לידת בתולים וא-לוהים שמעבֵּר אישה שיולדת אדם-א-לוהים. לכל זה לא רצוי חיבור ליהדות. פתחו מהראוי דף בתלמוד, קראו את אותן הרמב”ם, עד לִמדו הדרכה שהיא שעה בישיבה, ותחוו את כל השיטה שנקראת ההנמקות החריפות ביותר ששייך ל היהדות, שמטרתן לחשוף אחר האמת לאמיתה. היהדות מתמקדת בליבם ובראשונה בלימוד תורה ובפיתוח מסוגלות ביקורתיות – ובשום בית מגורים לא ב”הצנעתן”.
האמונה הרציונאלית יותר מסוג היהדות בא-לוהים, כמו שמקובל ששייך ל מבוטאת בידי הרמב”ם, זו גם שראוי לקרות מקור ללא סוף ובלתי-גשמי שהיא היקום המוגבל והגשמי שיש לנו. כפי שנדגים להבא, אין כל כוונה אחר, המניח את הדעת, לעובדת קיומו הנקרא היקום.
אלברט איינשטיין לעקל שעובדת תחילתו של היקום מניחה כוח שהביא את החפץ לידי קיום. משום כך נקרא סרט הדבקה באמונתו בטבע סטטי (שתמיד היווה יש ומשום כך לא רצוי להם התחלה) והתנגד להוכחות שהלכו והצטברו ליקום המתפשט.
לורנס קלמן, בספרו “רשות להאמין” (Lawrence Keleman, “Permission to Believe”) מדבר את אותו האתגר שמציב רעיון היקום המתפשט:
“מדוע שנקודה שהכילה רק את חומרי הפורמולה והאנרגיה, מקום שישבה לה ברוגע עם נצח נצחים, תתפוצץ פתאום? לחלוטין האינרציה הוא איך שעצמים נייחים ימשיכו לנוח, אלא אף אז יופעל עליהן עוצמה חיצוני. מכיוון שהנקודה הכילה את כל המשאבים וגם האנרגיה שישנו בו, שלא יכול להיות הדבר מבחוץ לחלל זה שיתחיל להפעיל אודותיה מתח למשקוף, ממש לא כוח רגיל, לא פחות מ. העובדות מסוגל שימש להצית את אותו הפיצוץ ה-1 הזה?” (לקריאה שונה בדבר הקליקו כאן)
בוהה מול הוכחת היקום המתפשט שגילה האסטרונום וסטו סליפר, ואל מול מסקנת היקום המתפשט השייך המתמטיקאים ויולם דה סיטר ואלכסנדר פרידמן, סירב איינשטיין לקחת את אותה המסקנה הבלתי נמנעת. “עדיין ממש לא נפלתי דרך הכמרים”, הינה תגובתו המפורסמת של איינשטיין לאפשרות השייך יקום מתפשט. נולד בהחלט קלוט שיקום מתפשט חייב להכיל באמצעות מטעם כוח ייחודי שאינו גשמי.
מאז, בוודאי, הוכיח המדע שהיקום התפשט מאירוע שונה שנודע עם תכונות של “המפץ הגדול”. ידיעה הנל מעניקה את אותה הגיבוי המדעי לתפיסתו הפילוסופית ששייך ל הרמב”ם בנושא כוח על-טבעי שיצר את היקום הטבעי.
כתב הזמן הפנוי המכובד Astrophysics and Space Science (גיליונות 269-270, 1999) קובע בבירור שהמפץ הממשי מורה בנושא “מקור טרנסדנטלי המתקיימות מטעם היקום”:
“תאוריית המפץ העצום כמקורו המוחלט הנקרא היקום, המתקיימות מטעם יתר על המידה המשאבים והאנרגיה, אפילו המתקיימות מטעם החלל הפיזי והזמן עצמם – סותרת את ההנחה הנטורליסטית המתמשכת שהיקום היווה ישנו תמיד. מודלים שניסו למנוע מתופעה קוסמולוגית חדשה מקבלן ויחידה זה, נוצרו ונפלו. תיאוריות עכשוויות המתייחסות לתורת הקוונטים, אלו המתקיימות מטעם הרטל-הוקינס ומודל וילנקין, מתבססים אודות פריט מפוקפק ובכלל לא משמעות כמו ‘זמן דמיוני’ למען למנוע מדיון תחילה היקום. בנקודת התחלה ‘יש מֵאַין’ נרמזת על ידי לגורם חיצוניים ליקום, חוץ לזמן קצר ולחלל. התנגדויות פילוסופיות הנ”ל לגורם היקום שלא משכנעות”.
דוקינס מבטל בנוחיות ראש, בשניים וחצי מאמרים, את ההוכחות ששייך ל תומאס אקווינס לקיומו ששייך ל א-לוהים (הרמב”ם, שקדם לקבלן במאתיים שנים, חיבר טיעונים דומים). “ניתן בקלות – אני בהחלט מהסס לשים דגש זו, בגלל מעמדו הרם – לחשוף את כל ריקנותן מסוג 10 ה’הוכחות’ מסוג תומאס אקווינס”. (ע. 100).
ההפרכה שמציע דוקינס לאקווינס היתה מזכה את החפץ ב”מספיק בקושי” כמעט בכל קורס פילוסופיה אלא. בהיותו ביולוג והוא לא פילוסוף, דוקינס אינן עומד בהבטחתו לרדת לעומקו שהיא הטיעון הפילוסופי והוא יהיר מכדי להודות אשר הוא מתעסק באתר לא-לו.
בעיית “הגורם הראשוני” הזו טיעון מוחץ שכנגדו דוקינס אינם יכול לעמוד. אפילו עד יוכל דוקינס, הביולוג הנקרא האבולוציה, להוכיח שבני אדם התפתחו מאיזשהו מרק מקורי, האבולוציה לפני מאמיר שהללו רצינית יותר: מהיכן הגיעו מרכיביו היסודיים שהיא את הפעילות מרק? הדבר גרם לחלקיקים הראשוניים להיווצר? הדבר גרם למפץ הגדול? מה אפשר להאמין בהתחלה בלעדי להאמין במה שגרם לה? אתגרים קלאסיים הנ”ל לאתיאיזם אינה זוכים לתשובה מפי דוקינס.
דוקינס משמש מאמין נלהב בכך שמדענים, כמו כן אם לא הצליחו ליצור מלעבוד עד כאן, יצליחו להעביר זמנם זה בעתיד הקרוב, ודבריו דומים להחשיד לתקוות משיחיות:
“אני איננו אתפלא או לחילופין במסגרת השנים הקרובות, ידווחו כימאים שהצליחו ליילד זן אידיאלי השייך חיוניים מוניטין. אמנם מהו ועוד מקומות ממש לא התרחש, ועדיין אפשרי לטעון שהסבירות לתופעה מוזלת באופן מיוחד, נוני כל מה התרחש בודדת, בעבר!”
כמובן שדוקינס ידרש לפרט באיזה אופן לרכוש זה חסר הכימיקלים המקוריים. כמה עולה ספר תורה הוא יצליח לפתח סלט, נוני במידה ו נקרא יצליח לייצר את כל הירקות?
התעקשותו המתקיימות מטעם דוקינס בעניין ככה שמדע ודת סותרים, מבטלת בהינף יד מחקרים רבים שנכתבו ידי מדענים מכובדים, שבעיניהם המדע תואם לסיפור בראשית. תקצר היריעה מלפרסם עכשיו את כל הרשימה הביבליוגרפית שהיא עבודת הנ”ל, נוני הרי שלושה מאפיינים משובחות:
“המדע והא-ל: השתלבות חוכמת המדע וחוכמת התנ”ך” מאת ג’רלד שרדר, פיסיקאי מ- MIT (בתרגומה העברי המתקיימות מטעם נילי לנדסברגר); “שפת הא-לוהים” מאת ד”ר פרנסיס קולינס (Francis Collins, “The Language of God”), מהווה פרקליט פרוייקטים הגנום האנושי, שגדל, אגב, כאגנוסטקאי, כמי שמאמין שהאדם והמדע ממש לא מסוגלים לחוש את א-לוהים; ו- “יש א-לוהים: מהם האתיאיסט המושבע מאוד שינה את אותה דעתו” מאת אנתוני פלו ורוי ורגזה (Anthony Flew and Roy Varghese, “There is a God: How the World’s Most Notorious Atheist Changed his Mind”)
3. חינוך דתי מאוד והתעללות בילדים
הטיעון נוסף שמעלה דוקינס הינו שאינדוקטרינציה דתית כמוה כהתעללות בילדים, מפני של מונעת מילדים לדמיין לבדם. נולד כתיבה שביטויים לדוגמא “ילד קתולי” או שמא “ילד מוסלמי”, רוצים לעשות לידידים להירתע בבהלה.
דוקינס מוכיח עצמו כסובלני להפתיע בנוגע להתעללות מינית בילדים. זה כותב: “אנחנו חיוניות בתקופה שבה שוררת היסטריה על פדופיליה… אין נולד צודק לנקום בפדופילים כאילו היו מיעוט מוקדם מטעם רוצחים”. אבל הסובלנות מתוכם נעלמת כליל כאשר מדובר בפשע חמור הרבה יותר, שהיא גידול ילדים צעירים אל דת מסוימת:
“פעם אחת, אחרי הרצאה בדבלין, כשהגיע זמן יקר השאלות, נשאלתי כל מה דעתי בדבר מקרי ההתעללות המינית שביצעו כמרים בכנסיה הקתולית, מקרים שזכו לפרסום גדול בתקשורת. עניתי בגלל לא כדאי ספק שמקרי התעללות הינם צריכים להיות נוראים, אולם אפשרי לומר כי אינם פחוּת מכך הינו הדבר הבעייתי הפסיכולוגי שגרם חינוכו של ילד כקתולי-מלכתחילה”.
יש צורך בספר מריף בשביל להפריך לגמרי עיתון את, אבל נמצא יספיק לציין שמרבית אבא או אימא, יהודים דתיים כחילוניים, נוטעים בילדיהם את אותה אמונותיהם. במידה ש דוקינס לא מגדל את אותם ילדיו בתבנית ה’דעה הקדומה’ בעד דמוקרטיה? או גם נגד קוקאין? אשר נקרא ההגינות האינטלקטואלית, למקרה ירשה לילדיו להמשיך תיאולוגיה מוסלמית במסגד סָעודי לאורך 5 חודשים?
4. מוסר דרווינית
הטיעון האחרון השייך דוקינס הינו שבני אדם לא מוכרחים לדת כדי להבדיל אתיקה כל מה. בסרט התיעודי המתקיימות מטעם ה-BBC, אודות רקע חבורת שימפנזים משעשעת, נולד עדיין כך שמוסריות זוהי תוצר אבולוציוני.
ההסבר מתוכם פשוט: “מוסריות נובעת מהגן האלטרואיסטי שמתאים עבורנו באופן מקורי בעֲבָרֵנו האבולוציוני”. הוא מרמז על אודות הבתים החברתיים הכדאיים בשפע בממלכת החיות, וטוען היות “הברירה הטבעית” העדיפה אחר התפתחותן האבולוציונית הנקרא מאפיינים מוסריות:
“הברירה הירוקה מעדיפה גֶנים שגורמים לאינפורמציה נוספת קשים, ביחסים א-סימטריים הנקרא מה לעשות והזדמנות, לספק כשהם עלולים, ולגרום למישהו את אותו לספק כשהם אינם מסוגלים לרכוש זו. זו גם וגם מעדיפה נטיות להיות מודע מחויבות, לנטור טינה, יחסי גומלין והענשת רמאים שמתוגמלים ב, וכדאי שלא יהיה נותנים כשהגיע תורם לתת”.
קיים מוכיח עצמו האמת הצרופה שבשם הסרט התיעודי הנקרא דוקינס: “דת: שורש מאוד רע”, או גם היות אינן והיה אם שאליו התכוון. הדת הזאת עדיין שורש מדי רע, מפני שללא דת אינה נודעה תפיסת “רוע”. דת היא גם כן שורש מאוד מעולה. במלים פשוטות, ללא הדת שתגדיר מערכת ערכים נמדדת, הדבר מבדיל אחת גבוה לרע? איננו קיים חשש אפוא, להסתפק באותה “מוסריות אבולוציונית”.
או אולי לקוחות רבים אינם כי אם קופים הם בהתאם ל, כפי שחוקרי האבולוציה חולמים על שנאמין, תפיסת המוסריות ממש לא נודעה רלוונטית. אריה שטורף זברה “חפה מפשע” בעודה בועטת ונאבקת, שלא “רע”. הנו קורה לאורך האינסטינקטים מהם, ולאינסטינקטים בממלכת החיות לא רצוי מחירה של מוסרי.
דוקינס משווק דוגמא: “עטלפים ערפדיים מבצעים מיהם האינפורמציה בקבוצה החברתית שאליהם שעליהם אלו יש בכוחם ליצור אמון שישלמו רק את חובותיהם (בדם שהועלה גירה) ומי מרמה”. אולם למקרה העטלף שמשלם את חובותיו הינו “טוב” וזהו שמרמה הוא “רע”? המשמעות של לא.
כשמוציאים את אותם הטוב ביותר מהתמונה, לא רצוי פסול ב”רע”. לאורך דוקינס, הטרוריסטים שהטיסו מטוסים לעבר יחידות התאומים אינו היו רבים ושונים מהאריה שטורף זברה.
למעשה באבולוציה של התרבות האנושית, חוזים חברתיים היוו תועלתיים למעלה משהיו מוסריים. הכללים של חמורבי, לדוגמה, אוסרים על גבי גניבה עבור השגחה בדבר זכויות הרכוש, איננו כי שגניבה הזאת “רעה”.
אך ורק א-לוהים יכול נקרא להפוך המוסריות לארץ, משום שרק לשיער באופן עצמאי הזכות להכריז בנושא מושלמת ורע. מקום מתאים חלל גדול מהמוסריות שא-לוהים בנה לכל המעוניין מנוגדת לאינטואיציה האנושית ולאינסטינקטים אנושיים. לדוגמא שהצביע ההיסטוריון פול ג’ונסון על אודות בדרך זו גם מהראוי הקודקסים מסוג המזרח הקדום, אך ורק התנ”ך קבע שפשעי מחסן אין דינם מוות, משום שקדושת מלעבוד יכול לעלות אודות עלות הרכוש. התורה כמו כן מצווה לפטור אנחנו מחובות מדי שבע שנה, לקבל אדמה לבעליה המקוריים כל חמישים שנה אחת, להעביר זמנם מקצועיות כדי להציל חיוניים, ואין זה לנטור טינה או לחילופין לנקום.