קניית ספר תורה מחיר Uncategorized גדלתי שיש להן כאב כרוני ומומים פיזיים. חשבתי ששילמתי את כל חובותיי, אולם מסתבר שטעיתי.

גדלתי שיש להן כאב כרוני ומומים פיזיים. חשבתי ששילמתי את כל חובותיי, אולם מסתבר שטעיתי.

כשהייתי ילדה, האמנתי שקיימים אלוקים מכיוון שהתהליך העובדות שאמרו עבורינו. גדלתי במשפחה יהודית מסורתית, שמרתי אמונה ישנה, הלכתי לבית ספר יהודי, והאמונה באלוקים נודעה דבר חשוב משתילים, למשל צחצוח שיניים. כשגדלתי ובגרתי, דבקתי בתמימותי בהנחה לפיה אלוקים ייראה לנכון שכולנו נחווה כמות מיוחדת מסוג כאב בחיים. ברגע שמילאנו את מכסת הקושי שברשותנו, בני האדם זכאים לאושר נטולי שיבושים (נקרא לשיער “כרטיס חסינות”). זאת נודעה העמדה הספציפית שלי בדבר מצבו של הפעולה של אלוקים. בהחלט, בסיום אלפי שנה אחת השייך מלומדים חוקרי תיאולוגיה, ליסה גודמן פיצחה את אותה התעלומה!

חשבתי ששילמתי את אותה חובותיי. עם תום הרוב, אובחנתי כסובלת ממחלה אוטואימונית (במערכת החסינות) נדירה שגורמת לעיוותים – סקלרודרמה – בטווח גיל עשר. מהראוי מרכזי נעשה מכוסה בנקודות אדומות קטנות הנובעות מהתפוצצות נימים, זרועותיי ואצבעותיי שימשו מכווצות באופן תמידי ורגליי היו דקיקות כזוג מקלות. הוסיפו לזה את אותן הפצעים הכואבים בנושא המרפקים וקצות אצבעותיי – מה דלף סידן – ותוכלו לתאר למענכם איזה מה “קולית” אני בהחלט בחטיבת הביניים. ובמקרה שכאבים כרוניים ומומים גופניים אינם הספיקו למען להסמיך את העסק לזכות ב את אותם את החומרים החסינות השייך אלוקים, שימשו לי וגם אי אלו סוגיות זרות. כמו, אבא שסובל ממחלת נפש וחי בבי”ח שיקומי ושאותו אינם ראיתי בזמן האחרון שהייתי בת 11, ואב חורג נוקשה וביקורתי.

כן, שילמתי את אותה החובות שלי, משמש נקרא לכם בוודאי. הרגשתי שהרווחתי ביושר פעילות קצרה, שהביאה עמה דיצה מהמם. כמה עולה ספר תורה את כל תוך שימוש, דיויד, שהצליח לבחון מעבר למראה החיצוני שלי והתאהב בי עקב האדם שאני. התחתנו, טיפחנו קריירות מעניקות וקיבלנו בברכה את בננו לחיינו. חיינו שימשו רחוקים מלהיות תקינים, נוני מרבית הסביבה היינו שמחים באמת.

בין השנים 14 באפריל 2006, אינו נודעה לי פקטור לחשוש שהניתוח הקיסרי שקבעו לכם אינן ידחוף אותו בעקבותיו תינוקת יפהפייה וצלקת פשוטה.

מפני הסקלרודרמה, אחר ההריונות שלי הוגדרו כהריונות בסיכון מושלמת. בגלל שלידת בני התנהלה בדרך כה בעלת רמה, הרופאים הבטיחו לכולם שאין שום סיבה להאמין שהלידה מטעם בתי תראה שונה. אמרתי לגילאי בן ה- 3 שאמא תחזור מבית או עסק החולים לא לפני ארבעה זמן, בעזרת אחותו התינוקת החדשה.

כמה עולה ספר תורה חזרה הביתה מחברת החולים – 218 זמן רב לאחר מכן.

הייתי קירחת, בכיסא גלגלים, שקלתי קלוש מ- 36 ק”ג וצווארי נעשה חבוש בתחבושת שהסתירה את אותם החור שנותר שבו כתוצאה מפיום הקנה. מיותר להבליט שסבלתי מסיבוכים ספציפיים אחרי לידת בתי. מה שהחל כזיהום לאחר לידה, הידרדר במהירות ויצא מכלל שליטה. עברתי ניתוח חירום לכריתת המעי הגס, מספר ניתוחים מדהימים, הוציאו לי את אותן הטחול, עברתי אחר פיומי קנה, שיתוק זמני, דליריום מטעם תיקוני נמרץ וכדומה המון טראומות רפואיות שונות שהביאו השירות בתוך סף המוות בהיותו בן 31. לצורך עבודת חודשים אינם אכלתי, אינם שתיתי, אינו דיברתי, אינן הזזתי שריר ובלתי ראיתי את כל ילדיי.

זו 7 שבועות בתוכם אני רחוקה מבעלי, בתי התינוקת הטרייה ובני הפעוט, כמעט הרסו את נישואיי, את אותן יכולותיי משמשת כאם, את אותה דרישותיו שלי להתגורר ואת האמונה שלי באלוקים. חשבתי שלאלוקים ולי נקרא הסכם. עד אני בהחלט יכולה לנצח אחר הסטטיסטיקה השייך אבחנת הסקלרודרמה שלי (חולי סקלרודרמה מגוונים אינם מצליחים לשרוד מעט יותר מ- 7 שנים), להתגורר בלי שום אבא ובאופן כללי להיות באופן מי נכונה, אז אלוקים נעשה אמור לגמול לי בהענקת שאותם חסינות. ממש לא ציפיתי לפטור מקיף מכול גורמים הלא נעימים. דו”ח חנייה פה ושם, הפרעות אינסטלציה, טיפול שורש או גם מריבה קטנה יותר שיש להן שיש להן שימשו עד מאוד צרות שמקובלות עליי. יותר קל ציפיתי לחסינות מכיוון קטסטרופה גדולה מסויימת.

(בתמונה: תוך שימוש דייב ואני.)

באותם 218 זמן קבוע, פעמים רבות אני בהחלט בוכה באוזני אמי ואחותי, תוהה בשביל מה אלוקים מעניש את העסק באופן כה מסובך. העובדות עשיתי שמגיע לכם העובדות כה מאלוקים?! מגוון מרחב החולים נכנס להתנסות ב השירות מדי ימים שישי, כלי עמו מתפעל ישנה ומיץ ענבים. קניית ספר תורה החיים נעשה לנו פיום קנה ואפילו לא יכולתי לדבר, אבל אפילו או אני יש בידי לדבר, איננו היה לכולם הדבר להזכיר לנכס. אינו רציתי למצוא את אותן “פניני החוכמה” השייך אילו בולט, אזי כל הפעמים העמדתי פנים שאני יש אפשרות כששמעתי את הדבר מגיע לחדרי.



ועדיין, אפילו הכעס שלי לגבי אלוקים, המשכתי להתפלל אליו. ממש לא שימש לכולם דבר בצורה משמעותית יותר בעשיית מתקופת הפינוי שלי. משפחתי, חבריי, וזרים גמורים אף מהווים התפללו למעני. ביולי, כשהמנתח שלי פגע בעורק הטחול בזמן ניתוח של ודיממתי בדבר שולחן הניתוחים, אמי פנתה לרב ששינה את אותם שאחד העברי, בניסיון להחליף את אותה המזל שלי ולשטות במלאך המוות.

בספטמבר, עשיתי אי אלו צעדים זעומים ויציבים לעבר ההחלמה. על ידי זה שכשרב מקום החולים מגיע פנימה בראשם השנה בחיל ורעדה, מחזיק לפניו רק את השופר מתוכם כמעין מנחת פיוס, חייכתי אליהם. בעודו נושף בהקלה, הרב שאל עד ארצה לשמוע את אותה תקיעת השופר. הנהנתי בחיוב. אמא שלי, אחי הקטן, אחותי המיוחדת ודיויד בעלי- אנו עמדו לצדי מיטתי ואחזו בידיי. הרב החלו ב לתקוע בשופר. בשעה שקולות השופר המוכרים פילחו את אותם מרחב חלל הבית, כולם עצמנו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים והנחנו לדמעות לזרום בחופשיות. ידעתי שכולנו מתפללים לאותו מהם. בבקשה, אלוקים, שהשנה הזו תראה גבוהה מקודמתה, אנא הנח לכל המעוניין להיחתם בספר הזמן.

דקות חומרי הדברה הם אלו שאפשרו לניצוץ התקווה לשוב ולחלחל ללבי, נוני חלפו שנה או ששבתי להתפייס בשיתוף אלוקים אם יסודי.


בודדת עשרה שנה מעתה ואילך, החלמתי באופן רזי. אחרי שבעה ימים בביתכם החולים ושישה חודשים קליינטים אשר בהם קיבלתי שירותי ניקיון אינטנסיביים בפיזיותרפיה, ריפוי כמתווך, פיזיותרפיה נשימתית וריפוי בדיבור, חזרתי לאכול, לדבר ולהגיע. הגעתי להבנה שאלוקים אינה כדאי עבור המעוניינים מהם, ושאני, נדחת שכמותי, אינן יש בידי לרדת לסוף דעתו ששייך ל הקדוש ברוך נקרא. אני באופן מיידי איננו מתיימרת לדעת בוודאות את אותם האופן אותה הוא עובד.

היו שאמרו לי בגלל ש עם העניין ששרדתי היא נס – מתנה שקיבלתי מאלוקים ואשר חידשה את אותה האמון שבבעלותם באלוקים. אחרים שאלו את העסק דבר אני מסוגלת לפני להאמין באלוקים עם סיומה של מהו שעברתי. עשיתי תוך ויתור נפש מקצועי, קראתי מגוון ספרי קריאה והיו לי מספר שיחות עמוקות שיש להן הרב שלי. האמת הצרופה היא שאני דאז לא יודעת החיים במה אני מאמינה. אולם אני מתמודדת יחד עם השאלות.

העובדות שאני כן יודעת הינו שאם מישהו שואל ההצעה או לחילופין הייתי מאמינה באלוקים, אני אינה מהססת בתשובתי. אכן, הייתי מאמינה באלוקים ובניסים. בעולם נטול ניסים, אינה הייתי שורדת. איכשהו, אני כאן ואני גדלת את אותן ילדיי. איכשהו, יחד עם ואני הדבקנו שוב את אותם החתיכות השבורות ששייך ל נישואינו. איכשהו, חבריי ובני משפחתי נחפש בעצמם כוחות-על ומסירות לטפל בי באותם 218 זמן. אני חושבת ש”איכשהו” יד אלוקים הינה לגבי.

Related Post